די-הידרו-אפי-אנדרוסטרון - dehydroepiandrosterone או בקיצור: DHEA 

די-הידרו-אפי-אנדרוסטרון או בקיצור: DHEA, הינו רכיב המקדם ליצירת הורמוני מין נקביים - אסטרדיול וזכריים - טסטוסטרון. DHEAS (קיצור של דיהידרואפיאנדרוסטרון-3-סולפט) הינו תוצר של DHEA. שניהם יחדיו מהווים את תוצרי ההפרשה העיקריים של בלוטת האדרנל. הרמות של DHEAS בדם גבוהות פי 2 עד פי 500 מהרמות של DHEA.

דהידרואפיאנדרוסטרון סולפאט הוא הורמון זכרי חלש המיוצר בעיקר על-ידי בלוטת האדרנל. רמה נמוכה של הורמון זה קשורה בדרך כלל בגיל מבוגר, בצריכת אלכוהול, ובירידה בתפקוד בלוטת התריס. אולם נראה שירידה זו היא פיזיולוגית, רמה גבוהה של הורמון זה בנשים ובילדים יכולה לגרום לסמני מין זכריים.

ההורמון DHEA הינם התוצר העיקרי של יותרת הכליה, אך הוא ומספר סטרואידים נוספים מיוצרים ומופרשים גם ברקמות המוח, ומכונים על כן בשם: נוירוסטרואידים.

החוקר הצרפתי בולייה, וחוקרים נוספים גילו עניין רב בפוטנציאל הטיפולי של DHEA כהורמון שיוחסו לו פעילויות רבות:

• נמצא כמגביר וכמחזק את פעולת מערכת החיסון;

• אצל נשים חולות זאבת (SLE) מתן DHEA הפחית את תסמיני המחלה ואת הצורך בטיפול סטרואידאלי אחר;

• אצל נשים בתקופת הבלות הגביר ההורמון פעילות של תאי Natural Killers; ואצל גברים ונשים בגיל השלישי גרם מתן ההורמון לעלייה ברמת IGF-1 ולתפקוד והרגשה טובים יותר.

• מחקרים אפידמיולוגים העלו כי רמת DHEA בנסיוב נמצאת ביחס הפוך לסיכון למחלת לב איסכמית, ולרמת כולסטרול בעל צפיפות נמוכה (LDL) אצל גברים אך לא אצל נשים.

• מספר מחקרים הראו יחס הפוך בין רמת ההורמון בדם אצל נשים והסיכון ללקות בסרטן השד.

• DHEA דווח גם כבעל יעילות בטיפול בתסמונת העייפות הכרונית, תשישות, חולשה, מחלת אלצהיימר ועוד.

• במוח, ההורמון מפעיל את קולטני גמא-אמינו בוטיריק אסיד (GABA), ומשום כך הוא פועל להפחתת תחושות חרדה ולהתמודדות טובה יותר במצבי לחץ.

• במחקר ישראלי אצל חיילים שלקו בתסמונת פוסט-טראומטית נמצאה רמה גבוהה של DHEA ו-DHEA, ככל הנראה כמצב תגובתי לסטרס מתמשך.

• מחקרים אחרים שנערכו בחיות ובבני אדם הראו שתוספת DHEA מביאה להפחתת שומן הגוף ולהגדלה מסת השריר, וזאת ללא הגבלה קלורית.

• מחקרים שנערכו בבעלי חיים (ולא בבני אדם) הראו שמתן DHEA האריך את חייהם בשיעור של עד 50%, והם נראו צעירים יותר ונהנו מפרווה מבהיקה שלא איבדה מצבעה.

• נמצא שמתן DHEA לנשים לאחר גיל המעבר מסייע בשמירת צפיפות העצם ותורם למראה העור ולחשק המיני. מחקר שנערך על נשים לפני גיל המעבר שסבלו מרמות נמוכות של ההורמון הראה שמתן DHEA גרם גם להן להגברת החשק המיני.

• במתן DHEA להגברת הפריון התעורר בעקבות תיאור מקרה שפורסם בעיתון הפריון היוקרתי Fertility and Sterility. המקרה דווח ע"י שני רופאים מכובדים מאד, Barad ו- Gleicher, מבתי הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין שבניו-יורק ו- Yale שבקונטיקט.

• חוקרים אמריקאים דיווחו כבר לפני חמש שנים בעיתון הפריון המכובד Human Reproduction כי נטילת DHEA ע"י נשים עם תגובה שחלתית ירודה מובילה לעליה במספר הזקיקים ובתגובה ההורמונאלית, כלומר לעלית רמות האסטרדיול.

• מחקרים הראו ש- DEHA מונע מהאנזים G6PDH לבצע את הפעילותו. האנזים G6PDH הינו האנזים הראשון שמתחיל בתתהליך ההופך סוכר לשומן. כלומר ששימוש בתוסף יעזור לגופנו להשאיר את הגלוקוז (סוכר) בצורה זמינה לגוף לצורך הפיכתו לאנרגיה בפעילות היום יומית שלנו. כך נמנעת האפשרות שהסוכר יהפוך לשומן ויצא ממחזור הדם.

• במחקר קליני שהתקיים באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, קיבלו נשים וגברים, אחת ליום לתקופה של 6 חודשים, 50 מ"ג של DHEA. מינון זה הגביר את מסת הגוף הרזה וכוח השריר ואת תחושת הבריאות הפיזית והפסיכולוגית של הנבדקים.

למרות הדיווחים המאוד מעודדים על השפעתו המבורכת של DHEA, יש מחקרים אחרים שלא אישרו ממצאים אלה, וייתכן כי עדיין יש לחפש ולמצוא את השיטה והמינון הנכונים, שיפעילו את הפעילות הברוכה של ההורמון.

צוות חוקרים משותף מאוני' בר-אילן, המרכז הרפואי רבין ומרכז הגמילה ביפו גילה כי החומר Dehydroepiandrosterone (DHEA), המככב בתעשיית תוספי המזון, נתגלה כיכול למנוע מנגמלי סמים את הדחף לחזור ולהשתמש בסם.

החל מגיל 30 לערך פוחת ייצורו הטבעי של ההורמון בגוף, עד שבגיל 80 פוחתת הפרשתו ב-95%-80%. גם במצבים של מחלות קשות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, סרטן, מחלות לב, הפרעות אוטואימוניות והשמנת יתר נמצא חסר בהורמון.

תופעות לוואי: במחקרים מבוקרים בבני אדם ניתנו מינונים של עד 1600 מ"ג DHEA ליום במשך 4 שבועות, ובמינונים נמוכים בהרבה - 250 מ"ג ליום במשך חצי שנה, בנבדקים בני עד 70 שנה. לא דווחו במחקרים אלה על תופעות לוואי משמעותיות.

תופעות לוואי קלות שכיחות וכוללות תגובות אנדרוגניות חלשות, כגון: עור פנים שומני, תופעה שדווחה ע"י חלק מהנשים דווקא כהשפעה חיובית. תופעה זו הפיכה עם הפסקת נטילת התרופה. עליה חולפת ברמות אנזימי הכבד בדם דווחה לאחר מספר שבועות של נטילת DHEA. תופעות לוואי קלות אחרות כוללות עליה בהזעה, שיעור פנים מוגבר, כאבי בטן, שינוי במצב הרוח, הפרעה בשינה, פריחה ורגישות בשדים. תופעות אלה אירעו בעיקר במינונים גבוהים יחסית של 100 ו- 200 מ"ג ליום, וחלפו עם הפסקת נטילת התרופה.

מאחר ואין נתונים לגבי הבטיחות של נטילת DHEA בהריון, מקובל כאמצעי זהירות להפסיק את נטילת התרופה במועד שאיבת הביציות או במידה ומאובחן הריון. 

יש חששות תיאורטיים ביחס להשפעות ארוכות הטווח של נטילת DHEA.
אין עדיין נתונים ביחס לסכנות שבנטילת DHEA לאורך זמן ממושך, אך ידוע כי נטילת הורמונים אנדרוגניים (זכריים) עלולה לגרום לשיעור יתר ואקנה, ואילו נטילה ממושכת של תכשירים המכילים אסטרוגנים קשורה בסיכון יתר לסרטן שד וסרטן רירית הרחם.

DHEA ניתן כיום כתוסף תזונה בתפוצה רחבה במספר ארצות מערביות. עם זאת, אחוז הספיגה של החומר הפעיל במתן פומי הוא קטן ביותר, ולכן מידת היעילות של תכשירים אלה עדיין מוטלת בספק.